↑ חזור ל אימון אישי

מי המורה שלי

חישבו לרגע: מי היה מורה עבורכם ובזכות מה כיניתם אותו מורה? האם משום שהראה לכם פיסה מעצמכם? או אולי קיבלתם ממנו אישור גדול לעצמכם? אולי זו הדרך שנתגלתה בזכותו?

אדם יודע מי היה המורה שלו רק בדיעבד, מתוך התבוננות בהשתלשלות חייו. אי אפשר לתכנן מהלך שכזה מלכתחילה. ההרגשה שהיה שם מורה עבורך נארגת במשך זמן עד שתסבי ראשך לאחור ותבחיני.

השאלה מיהו המורה? האם בהכרח אדם? מה עם האדמה? והרוח? מה עם הדבורה?

השתתפתי בתצוגת אומן. דבריו וציוריו נפלו ישר אל תוך ליבי, פרטו על מיתרי הנפש בעוז עד כדי טלטולה. ברגע ה"בדיעבד" יכולתי לומר: הנגיעה שאפשרתי יצרה השראה, וההשראה היא המורה שלי. מורה לזמן מה. האומן כלל אינו יודע. אני יודעת. 

אם כך, המורה שלי עשוי להיות מצב מעורר השראה, צירוף של תנאים הכולל אולי אנשים, מוסיקה, אווירה, שהכשירו את הגופנפש לקבל השראה, להתרומם מעבר לרגע, להרהר מעבר לגבול הזמן ולחזור עם תרמיל קטן. מה מורה כאן? התרמיל. יש בו משהו חדש עבורי, דבר מה שאצורה בו אנרגיה עצומה. עצומה ליצירה, לתרגום לפעולה, עצומה ליצירת התרחשות, לתנועה. מורה דרך!

אם כך, כמה מורים יש לי? כמה מורים היו לי? יהיו לי?

אינספור. כל פעם מורה בתורו. ההוראה מתאפשרת כאשר הלב שלי נכון לשיעור, כאשר פיוניות העלים שלי יקבלו את אור השמש ויתמירו אותו למשהו לשאת אותו בתרמיל. זו אנרגיה זוהרת גם אם נרכשה בכאב, בסערת הבטן.

אינספור מורים נמצאים סביבי, מחכים שאבוא לשיעור פרטי. שרק אבוא…

אחד המורים האפשריים- משהו צץ מתוך עץ הזית…

מישהו בעץ הזית

Share and Enjoy: These icons link to social bookmarking sites where readers can share and discover new web pages.
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • LinkedIn
  • Twitter

תגובה אחת

  1. admin

    אאא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>